ספריית מדריכים
מדריכים לרישוי עסקי מזון
בקצרה
המדריכים מחולקים לשניים. לפי סוג עסק: מסעדה (4.2א), בית קפה (4.2ב), דוכן אוכל, פוד טראק ועגלת קפה (6.9א). לפי נושא: רישוי עסקי מזון באופן כללי, רישיון יצרן, חוות דעת מקדמית, עסק מזון מהבית, יבוא מזון, רישום יבואן, GMP וסימון מזון ואלרגנים. כל מדריך נפתח בתשובה קצרה, מציג את הנתונים מהמקור הרשמי ומסתיים בשאלות נפוצות ובקישורים למקורות.
עודכן ונבדק מול המקורות הרשמיים:
לפי סוג עסק
רישיון עסק למסעדה – מה צריך לפני שפותחים
מסעדה היא פריט 4.2א. מה דורש המפרט האחיד: טמפרטורות, מפריד שומן, הכשרת עובדים ושירותים, מתי כבאות היא תצהיר, ומה לבדוק לפני חתימה על נכס.
למדריך ←פריט 4.2ברישיון עסק לבית קפה – פריט 4.2ב
בית קפה ומזנון הם פריט 4.2ב. מה דורש המפרט האחיד: כיור לכל 50 מקומות, שירותים לעובדים, טמפרטורות ומתי מספיק תצהיר כבאות.
למדריך ←4.2ב / 4.7א / 6.9ארישיון לדוכן אוכל – איזה פריט חל עליכם
דוכן אוכל יכול להיות מזנון (4.2ב), קיוסק (4.7א) או רוכלות מזון (6.9א). איך מזהים את הפריט הנכון ומה מותר להכין בדוכן נייד.
למדריך ←פריט 6.9ארישיון לפוד טראק – רוכלות מזון לפי פריט 6.9א
פוד טראק הוא רוכלות מזון (פריט 6.9א). מיכל מים 200 ליטר, שני כיורים, מה מותר לבשל ברכב, מקור המזון, חניה וניקיון – לפי המפרט האחיד והתקנות.
למדריך ←פריט 6.9א / 6.9ברישיון לעגלת קפה – מה צריך לבדוק
עגלת קפה ניידת היא רוכלות מזון (6.9א); בתוך עסק מורשה – 6.9ב; עמדה קבועה – לרוב קיוסק או בית קפה. מה מותר להגיש, מים, כיורים וחלב.
למדריך ←לפי נושא
רישוי עסקי מזון בישראל – המדריך המלא ל-2026
איזה פריט רישוי חל על העסק (4.2א, 4.2ב, 4.2ג, 6.9א), מתי צריך גם רישיון ייצור, מי הגורמים המאשרים ומה הסדר הנכון לפני שחותמים על נכס.
למדריך ←רישיון יצרן מזון בישראל – המדריך המלא
רישיון ייצור מזון לפי סעיף 21 לחוק המזון: מי חייב, הפטור לבית אוכל (עד 30% אספקה לאחרים), חידוש 90 יום לפני הפקיעה, ואיך מגישים לשירות המזון.
למדריך ←חוות דעת מקדמית לעסק מזון: איך בודקים את הנכס לפני שמשקיעים
חוות דעת מקדמית של לשכת הבריאות על נכס לעסק מזון: מגישים תרשים סביבה, תכנית עסק ושובר ששולם, ומקבלים תשובה תוך 30–60 ימים.
למדריך ←עסק מזון מהבית – האם מותר ומה צריך בישראל?
מכירת אוכל שמכינים בבית: מה קובע חוק המזון לגבי רישיון ייצור, מתי זה פריט 4.2ג, למה אי אפשר לספק לרוכלים בלי רישיון, ומה לברר מראש.
למדריך ←יבוא מזון לישראל – שלבי התהליך ומה צריך לבדוק
יבוא מזון לפי שירות המזון: רישום יבואן, הצהרה למזון רגיל או אישור מוקדם למזון רגיש, בדיקה בנמל ושחרור. מגבלות לדוגמאות ומה כרוך באגרה.
למדריך ←רישום יבואן מזון – מה נדרש לפני שמייבאים
רישום יבואן מזון: ללא תשלום, תעודה לשנתיים, 10 ימי עבודה למזון שאינו מן החי ו־7 ימי עבודה למזון מן החי, מחסן מאושר והסכם עם בית קירור.
למדריך ←GMP למפעלי מזון – מהו אישור ייצור נאות?
אישור GMP (ייצור נאות) למפעלי מזון: מה ההבדל מרישיון ייצור, מי מגיש, איך מגישים דרך פורטל שירות המזון ואיפה בודקים אגרות.
למדריך ←סימון מזון ואלרגנים בישראל – מה צריך לבדוק
סימון מזון ארוז מראש בישראל: מה מופיע בתווית, ואיך משתנה סימון האלרגנים מ־1.1.2028 – הדגשה ברשימת הרכיבים, גלוטן, פול ותקופת המעבר.
למדריך ←